משמעויות של הפסקה או המשכת ביטוח

משמעויות של הפסקה או המשכת ביטוח לאחר צבירת שיעור קצבה מרבי של 70%

צבירת שיעור קצבה מרבי של 70% משמעה צבירת חסכון לפנסיה במשך 35 שנים או 420 חודשי ביטוח, לפי החישוב הבא:
35 שנים * 2% שיעור הפנסיה לשנה = 70% שיעור צבירה.
35 שנים * 12 חודשים בשנה = 420 חודשי ביטוח.

בבואכם לבחון האם כדאי להפסיק או להמשיך את הביטוח בקרן הפנסיה לאחר שהגעתם לצבירת השיעור המרבי
הניתן על-פי התקנון האחיד- 70%, יש להתייחס לשני משתנים עיקריים:

1. בחינת סוג תוכנית הפנסיה: יסוד או מקיפה .
2. בחינת שיטת חישוב השכר הקובע לקצבה בהתאם לקרן: שיטת 3 שנים אחרונות או שיטת ממוצעים.
   שיטת הממוצעים (שיטת ממוצע יחסי שכר) נהוגה בקרנות קג"מ ומקפת.
   שיטת שלוש השנים האחרונות* משמשת לחישוב בקרנות: מבטחים, חקלאים, בניין, אגד, הדסה ונתיב.

*בהתאם לקביעת התקנון האחיד, לאחר המועד הקובע (10/2003) שיטת שלוש השנים מהווה שקלול בין שיטת השנים האחרונות ושיטת הממוצעים.

להלן טבלה המרכזת את ההבדלים העיקריים בין הפסקת ביטוח והמשכת ביטוח אחרי הגעה לשיעור קצבה מרבי:

שיקולים לעניין הפסקת ביטוח הנוגעים לתוכנית הפנסיה של המבוטח

מבוטח בתוכנית מקיפה:

• המשכת ביטוח מזכה את המבוטח בהמשך הכיסוי הביטוחי למקרה של אבדן כושר עבודה- כיסוי ביטוחי למקרה נכות (מבוטח שיפסיק ביטוחו בקרן, לא ייהנה מביטוח למקרה נכות בחלוף שלושה חודשים ממועד ההפסקה).
• המשכת ביטוח מזכה את המבוטח במענק שנים עודפות בגין כל חודש ביטוח בתכנית מקיפה מעבר ל- 420 חודשי ביטוח בתכנית מקיפה. גובה המענק הוא 6.25% מהשכר הקובע בשל כל חודש עודף (בקרן בשיטת ממוצעים השכר הקובע לצורך מענק שנים עודפות מחושב בהתבסס על כל הזכויות שנצברו בקרן, גם מעבר לשלושים וחמש השנים הטובות ביותר).מבוטח בתוכנית יסוד:
• למבוטח בתכנית יסוד אין כלל זכאות למענק שנים עודפות ואין לו כיסוי ביטוחי למקרה של נכות.
  לכן, פרמטרים אלו (מענק וכיסוי למקרה נכות) לא אמורים להילקח במסגרת השיקולים אם להפסיק הביטוח או לא.
• המשכת הביטוח בקרן למבוטח בתכנית יסוד מהווה יתרון אם יש פוטנציאל ממשי לגידול בשכר הקובע כמפורט להלן.

שיקולים לעניין הפסקת ביטוח הנוגעים לשיטת חישוב השכר הקובע הנהוגה בקרן

השיקולים הבאים רלוונטיים הן למבוטחים בתוכנית יסוד והן למבוטחים בתוכנית מקיפה.
אופן הצמדת השכר הקובע:

• בשיטת הממוצעים (חלה בקרנות קג"מ ומקפת באופן מלא, ובכל יתר הקרנות היא חלה באופן יחסי)
  הצמדת מנות הפנסיה למבוטח פעיל היא לשכר הממוצע במשק.
  מנה פנסיונית היא למעשה השכר המבוטח מוכפל בשיעור הפנסיה החודשי 0.1667% לחודש ביטוח (כ-2% לשנה).
  כאשר מפסיקים את הביטוח הצמדת מנות הפנסיה נעשית ממועד ההפסקה (או מ- 10/2003, לפי המועד המאוחר מבין השנים) למדד המחירים לצרכן.
• לרוב עליית השכר הממוצע במשק גבוהה מעליית מדד המחירים, מה שנותן יתרון להמשכת ביטוח.

פוטנציאל השינוי בשכר המבוטח:

בשיטת 3 שנים:
אם קיים פוטנציאל לקיטון בשכר המבוטח אזי המשכת ביטוח יכולה להביא להקטנת הקצבה העתידית.
יש לבחון נושא זה בקפידה.

בשיטת ממוצעים:

• הקטנה בשכר המבוטח לא תפגע בקצבה הצבורה. זאת מאחר וחישוב השכר הקובע לפנסיה מבוסס על ממוצע
  420 מנות הפנסיה הגבוהות ביותר.
• יצוין שבמקרים מסוימים גם הקטנה בשכר המבוטח יכולה להביא לגידול מסוים בשכר הקובע ככל שהמנות
  הפנסיוניות בסוף הדרך עולות בגובהן על המנות הפנסיוניות בתחילת הביטוח.
• הגדלת שכר מבוטח תביא לשיפור בשכר הקובע וזה בתורו ישפיע על יחסי השכר (בשיטה נמדדות מנות
  פנסיוניות ומהן נגזר ממוצע יחסי השכר). הגדלת השכר הקובע ישפר את ממוצע יחסי השכר (יחסי שכר גבוהים
  יחליפו יחסי שכר נמוכים- למשל מתחילת הדרך). לכן, המשכת ביטוח לאחר הגדלת שכר יכולה להביא לגידול
  בשכר הקובע לקצבה.

הערה:

מסמך זה אינו מתיימר להוות יעוץ למבוטח כיצד עליו לפעול, אלא רק מציג את המשמעויות הכלליות השונות לאמור לעיל. בכל מקרה יש לקחת בחשבון את העובדות הפרטניות של כל מבוטח ולהיוועץ עם יועץ פנסיוני חיצוני הבקיא בתחום טרם קבלת החלטה.